30.8.15
נפרדנו מווטרטון וקנדה בבוקר גשום במיוחד, גשמי ברכה, כי השמיים היו
בהירים ותכולים.
עברנו את הגבול בקלות ונסענו הישר לGlacier
Park Many – החלק הצפוני.
אחרי שהתיעצנו עם
ה Park Ranger פקחית האיזור ואספנו את החוברות של פקחים צעירים של השמורה, שמנו
פעמינו לכיוון Swift current pass trail. ההליכה החלה בחורש, דרך אגם יפיפה (כן, עדין
אנחנו מתרגשים מאגמים ומפלים לא מאמינה שזה יגיע להרגיש כמו כנסיות באירופה –
היבין יבין). צפינו מרחוק ב Moose שוחה ושותה באגם. ניסינו להתקרב אך ללא הצלחה. הסיפור שעודד את
מעיין ללכת הפעם היה אגדה אינדיאנית אשר פותחה על המקום "רוכבת עם הרוח",
למעונינים נוכל לשתף. הגענו למפלים Red Rock Falls. כשמו כן הוא, מפלים מקסימים באבן אדומה. המסלול
הוכרז בתור המסלול הכי יפה שעשינו עד כה. השילוב של החורש, הפריחה, אגמים, נחלים,
הרים עצמתיים סביב והצבעים המרשימים, השאירו את כולנו בהתלהבות יתרה.
אכלנו שם פיקניק זריז, כי היה מאד קר והרוחות החלו להתגבר. כאשר חזרנו
חזרה, על השביל ממש לפנינו הופיעו Moose אימא וילד. לא יותר מ 5 מטרים מאיתנו. עכשיו
באמת סגרנו את הרביעיה (דוב, אייל, ביסון, Moose) וההתרגשות היתה גדולה ואף הפחד התעורר כאשר
התקרבה אלינו, אך מהר מאד היה ברור שלא אנחנו מעניינים אותה אלא הצמחיה.
כל הדרך האבנים היו ירוקים ואדומים וכשהיו רטובים האדום והירוק יצאו
כל כך יפה ששינה את הנוף לחלוטין. ולכן כשהתחיל לרדת גשם בדרך חזרה, הצבעים רגשו
את הטיילים מאד.
כאשר הגענו לקראוון כבר היה גשם זלעפות עד כדי כך שגם אנחנו הטיילים
ההרפתקניים הבנו שאין טעם להמשיך ונסענו לאתר הקראוונים שלנו ב St. Mary. זה אתר של KOA שזו חברה פרטית וזה אומר שאלו אתרים מעט מפנקים
מהרגיל. אכן אחרי שהחננו גילינו את הבריכה המחוממת והג'אקוזי. רצנו עם מעילים בגשם
עברנו לבגד ים ובילינו את שאר אחר הצהריים במים חמים כאשר גשם יורד עלינו וסביבינו
הרים מדהימים.
31.8
התחלנו את הבוקר במרכז המבקרים של St. Mary בפארק Glacier. מאד מעניין ואינטראקטיבי, הילדים עפו על הפוחלצים והסרטים הממחישים את העבר האינדיאני ושימור הטבע. וכל מה שבינהם...
משם לקחנו Shuttle ל Logan Pass, ירד שלג בלילה אז ההרים נראו כאילו פיזרו אליהם אבקת סוכר. מקסים, אבל ממש אבל ממש קר.
משם עלינו על Shattle נוסף לנקודה בשםAvalanche . הילדים קראו לו Have a lunch
כי הצבא צועד על קיבתו ....
התחלנו מסלול בשם Cedar trail ומשם עלינו למסלול של 6 קילומטר לאגם Avalanche. כדי להסביר לילדים מה אורך כל מסלול אנחנו מפרשים כהשוואה למסלול המרובע (מסלול שאנחנו עושים ליד הבית שהוא 5 קילומטר). כלומר המסלול הזה - מרובע וקצת. כך אנחנו עושים כ 5 קילומטר בממוצע כל יום בלי בעיה.
ומניח את דעתם כי הופך את הטיול לפחות מאיים. מעולם לא אומרים את המימד האנכי וכך הילדים הולכים בכיף בלי להתלונן...
המסלול היה ביער עד מטורף עם עצים גבוהים רבים ומשונים ועפנו על הצורות והגדלים השונים.
הגענו לאגם במוזן על ידי 3 מפלים גבוהים בטירוף, סביבו פסגות מושלגות
ויחד עם הסנאיים אכלנו Lunch באגם "have a luch"
הילדים גילו את ה Roastbeef וחיסלו פרה שלמה
והתחממנו עם התה של יניב שמשתבח מטיול לטיול.
שוב הוכרז על ידי יניב שזה האגם הכי יפה שראה. והמסלול הכי יפה על ידי יעל....
בדרך חזרה לקראוון ראינו גריזלי שמן אוכל בין העצים לצד הדרך. אין דרך נפלאה מזו לסיים יום
1.9
נפרדנו מאתר הקראונים בגליישר עם ערמת פנקיקים משביעה ונסענו
לתחנת הפקחים ב St Maryעם החוברות של הפקח הצעיר של כל הרביעיה מלאים על מנת לעשות השבעה וקבלת
תג פקח צעיר של פארק גליישר. האמריקאים לוקחים את העיניין מאד ברצינות, הפקחית
עברה על כל הדפים, שאלה שאלות את הילדים וכולם הרימו את ידם ונישבעו לשמור על
הטבע. אין דרך יותר חינוכית מאשר זו לפתוח את שנת הלימודים.
ואז נסענו מסביב לצד השני של הפארק כיוון שהכביש שחוצה את
הפארק אינו עביר לקראוונים. אז נסענו ל Apgar ושם לקחנו Shuttle
ל Avalanche ומשם ל Logan pass. נסיעה עם מיניבוסים קטנים בכביש מפותל ומדהים
ביופיו. שם עשינו מסלול קצר בשם Hidden Lake. מסלול הררי, מדיעים ממש קרוב
לגליישרים, היינו בתקוה לפגוש עזי הרים, אך היום לא כיבדו אותנו בנכחותם. מה שכן
היה זה בקצה המסלול אגם יפיפה וישבנו לפיקניק (שנהפך למסורתי) עם תה וצפינו הרוח
על המים ותנועת העננים.
כך נפרדנו מגליישר בתחושת סיפוק
והתחלנו נסיעה של 4 שעות לכיוון Yellowstone. חנינו לילה ב Butte על מנת להקל על הנסיעה ולישון פעם ראשונה וכנראה כמעט בלתי נמנעת בעולם הקראוונים – בחניון של וואלמארטס. חויה מעניינת ולא שלילית כלל. יש תחושת אחווה שמספר לא מבוטל של קראוונים חונים יחד. אחוות המתכפשים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה