לאס וגאס
14.9 – 15.9
העיר הגדולה הראשונה שלנו במסע הזה היתה לאס וגאס. הכל נראה כמו בליל
של חוויות אקסטרים בלי התחלה אמצע או סוף. כאוס זוהי לאס וגאס.
הגענו קודם למיני גראנד פרי כי הובטח לילדים קארטינג. כיוון שהיה בוקר
ואמצע שבוע – המקום היה שלנו. היינו לבד. עשינו פס של שעה וכמו ישראלים טובים
ניצלנו אותו עד תומו. 5 סיבובים אחד אחרי השני, אפילו לא יצאנו ממכוניות המירוץ.
מעיין ואייל התחלפו בין ההורים, יונתן ותומר במכוניות נפרדות אקשן בלתי פוסק במשך
שעה. כל השש נפשות על המסלול יחד. רובינו רצו להקיא את הפיצה שאכלנו רגע לפני, אך
התאפקנו. היה כיף גדול ודרך נהדרת להתחיל את המפגש עם הציביליזציה. אייל אפילו קבל
רישיון נהיגה על מכונית מרוץ. ומעיין אומץ רב רכבה פעמיים על דרקון.
משם נסענו לחנות בחניה שמסתבר שגם חניון מסודר לקראוונים על יד ה Fremont ששם גם התחנה הבאה שלנו – בריכה עם מגלשה שעוברת
בתוך אקוריום ענק של דגים וכרישים. הגענו ביום חם במיוחד אז היה ממש מתאים, כולנו
נרגענו בתוך המים הנעימים וילדים ללא הפסקה עלנו וירדו במגלשה. הילדים הגדולים
והקטנים. עשינו ניסיון לעצור את המגלשה בתוך האקווריום כדי לראות את הדגים יותר
טוב. היה לא פשוט, אך הצלחנו.
משם לסטריפ. עלינו על אוטובוס דו קומתי - גם חלק מהחוויה - ונסענו למרכז העיר,
תחנה ראשונה Treasure island.
בית מלון וקאזינו בסגנון של ספינת פירטים, אי בודד, מפות מטמון
ועוד. אכלנו שם ארוחה מקסיקנית ומשכנו ל Venetian מלון
בסגנון ונציה, עם תעלות מים וגונדולות בפנים ובחוץ. אפילו משיטי הגונדולות שרים,
ושרים ממש יפה. בפנים היה מלון עם קזינו כמובן, אבל שדרת חנויות בלתי נגמרות הכל
בסגנון ונציה, כולל תעלת המים, החנויות, הבתים והשמים....הילדים היו באקסטזה, אייל
כל הזמן ניסה להבין ולהסביר את התופעה הזו שבחוץ לילה ואנחנו ביום עם שמים מאירים.
משם המשכנו ל מירז', שבו מלבד נמרים ואקוריומים יש הר געש שמתפרץ כל חצי שעה, ל Caesar's palace שם הכל נראה כמו רומא העתיקה,
לפריז שנראה כמו ללכת בשדרות פריז
כמו ב Mare ואז שבקנו.
מעיין נרדמה, אייל אמר שרוצה לישון ותומר, למרות שהיה
בהכחשה מוחלטת, ואמר שרוצה להמשיך, נרדם בעמידה. רק יונתן הטינאיג'ר רצה להמשיך.
אבל כולם נרדמו באוטובוס חזרה שחוטים ומשולהבים מהטירוף הבלתי פוסק. חוץ מאייל....
קמנו למחרת 15.9התארגנויות בוקר וחזרנו לזירת הקרב. נסענו ל Circus circus. שם למרות האכזבה שהלונה פארק שלהם סגור לרגל שיפוצים, זכינו
לראות מופע קרקס קצרצר אך מרשים, לשחק במשחקי קליעה למטרה שונים ואף לזכות בתפוח
נינג'ה שנראה כמו עגבניה. הילדים היו מרוצים, אייל ומעיין רבו על עגבניה המוזרה,
אז היא נגנזה עד להודעה חדשה.
משם המשכנו לבדוק את העיר, נסענו למלון שבסגנון מצריים העתיקה. מעיין
כאוהדת מושבעת של כל מה שקשור למצריים, היתה בשמיים! רק היה חסר יאור והיא היתה
נשארת שם לנצח.
משם ל Excaliber מלון בסגנון של ארמון של
המלך ארתור ואבירי השולחן העגול, שם ירדו הילדים ל dungeon וכיוון שרצו לחוות את חווית ההימורים, כל אחד
קיבל 5 דולר להמר על מכונות לילדים שיכלו לשחק ולקבל כרטיסים, אותן להמר לפרסים.
אז אייל שיחק במשחק של דינוזאורים, תומר יונתן ויניב שחקו בגלגלי מזל כאלה וקבלו
בסהכ 185 כרטיסים. זה הומר ל 3 מכוניות, מטוס ו 3 צמידים. החבורה היה די מרוצה
מתוצאה ואנחנו עשינו וי על חווית הימורים וגמרנו עם זה. אחרי כמה דקות מעיין אמרה
שצמידים זה משעמם והיא לא רוצה אותם וקבלה את אחת המכוניות ואף היא היתה מאושרת.
כשיצאנו מאחת המלונות (כבר לא זוכרת איזה, המח נהפך לפירה באיזשהוא שלב - היו כמה לימוזינות עומדות בפתח
הילדים התלהבו מלימוזינות בטירוף לאורח כל הביקור בעיר, אז יניב ניגש לאחד הנהגים ושאל אם אפשר להציץ פנימה. עוד לא סיים את המשפט, הנהג פתח את הדלת והזמין את הילדים לשבת. הילדים התעלפו מאושר ואיך שאייל יוצא מהלימוזינה הוא צועק לי, אימא את לא מאמינה, יש שם תמי 4!!!
נכנסנו לניו יורק – וכמו פריז וונציה, בנו את ניו יורק - רחובות קטנים
וגורדי שחקים.
שם היה רכבת הרים מטורפת, כיוון שרק 2 מתוך ה - 6 עברו את הגובה
הרצוי, ויתרנו והמשכנו הלאה. בגלל האכזבה הגדולה, הורגש צורך לפיצוי, יניב נכנס
למקום שמוכרים כרטיסים למופעים ויצא עם כרטיסים ל Blue mans
group. ההתרגשות היתה גדולה, בעיקר מההורים, הילדים
לא ידעו מה מצפה להם. נכנסנו ל מונטה קארלו, המלון בו מופיעים, התישבנו וישר נתנו
לנו פסי נייר לשים על הראשים. ההופעה היתה מדהימה, הילדים והוריהם היו משולהבים
ולאורך כל ההופעה היה ניר טואלט שנזרק לקהל, קונפטי, פסי נייר, כדורי ענק, בסוף
היה כל כך מטורף שכל החושים היו במסיבה מטורפת. הילדים יצאו מאושרים, לאייל היה
טיפה יותר מידי אקשן וכשאיש כחול נגע לו באף בסוף ההצגה, הסביר שהכל היה פשוט יותר
מידי רעש ובלאגן. אבל זה לא הפריע להנאה.
סיימנו את היום ב Toni Roma, חיכינו חצי שעה לשולחן, היה כבר מאוחר, אבל הם
לא ישברו אותנו, הצלעות הובטחו והם יגיעו. תומר היה חייב צלעות.
מעיין התלוננה על כאב בטן ולפני שאפילו יכלנו לעצור, היא הקיאה על כל
הריצפה בכניסה למסעדה. שמו שלט צהוב אזהרה כנגד החלקה (זה הלהיב את אייל) כל השאר
היו מפודחים עד איימה אבל קייווינו שזה יזרז את הקבלה של הקבלה של השולחן.
נהיינו המשפחה המפורסמת במסעדה....
בסוף התישבנו, מעיין נרדמה ולא אכלה דבר ותומר, יונתן ואביהם ירדו כל
אחד על צלחת...לבד!
וכך נפרדנו מהעיר הגדולה וחוזרים לטבע!!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה