16.9.15
עזבנו אתת לאס וגאס, באחנת רווחה. היה כיף, אבל לי היה אינטנסיבי
וזימתי מידי....
ואחרי התלבטויות רבות, החלטנו לנסוע ישר ל Zion
national Park. ויתרנו על Hoover Dam, הסכר הגדול ישאר לפעם אחרת....
הגענו לפארק, מצאנו מקום לחנות את הקראוון ללילה ונשארנו לנוח ולהנות
מהטבע היפיפה סביבנו. חנינו ליד הנהר.
ישבנו על שעורים, הדלקנו את המדורה, פופקורן, נצ'וס,
נקניקיות ותפוחי אדמה צלויים. וכמובן מרשמלו...
יום ניקוי רעלים ומנוחה....
17.9
יצאנו למסלול הראשון שלנו בפארק zion – Emerald
lake path. מסלול חביב שחוצה ועובר בכמה נקודות מים,
נחלים, אגמים וכד. היה יום חמים, אז מסלול מים ממש מתאים, אך גם כך חשבו כל עם
אמריקה. היו מלא מלא מטיילים.
אבל המסלול היה מקסים, הוביל לאגם נחבא ולא היה מפל
שנשפך אליו (כנראה אין מספיק מים) אלא מים מותזים כמו טל מלמעלה.
מקסים. כל הדרך
שיחקנו משחק ניחושים של כן ולא לגבי דמויות או סרטים. מעיין כיכבה, אף אחד לא
הצליח לגלות את הסרטים שבחרה....אכלנו שם ארוחת צהריים – סנדביץ כבקשתך,
סיימנו את המסלול הקליל - אולי מרובע והלכנו לנוח ב Zion Lodge על גלידה ועבדנו בקדחתנות על החוברות של פקח צעיר
וחזרנו
לקראוון, נסענו לעיירה הקרובה Springdale שכרנו אופנים וחזרנו
לשמורה.
רכבנו את המסלול שנקרא Peote שפרושו מים מבעבעים וזורמים. וכך היה, רכבנו לאורך נהר, עברנו 5
גשרים, מעיין ספרה, עלינו קצת מעבר למסלול וחזרנו. מסלול יפיפה, נוח לרכיבה והמזג אויר
היה מושלם.
חזרנו לקראוון ולאתר הקראוונים שבתוך השמורה הפעם. ארוחת ערב של
שאריות מרק קוסקוס, אורז שנהפך למג'דרה ועוף בגריל (זה מה שקורה אחרי שמגיעים
לוולמארטס).
אחד המחויבויות לקבלת תאג של פקח צעיר הוא לחוות תוכנית ריינג'ר. ולכן
הפעם הלכנו ברגל לאמפיתאטרון באתר קמפינג השכן ושמענו הרצאה על צבים. היה יכול
להיות משמים, אך הריינג'ר היה צעיר ואנרגטי וכנראה אוהב צבים מושבע העביר את
ההרצאה מאד נחמד, אפילו הביא חליפת צב להמחשה, ויונתן ויניב מדדו.
עד עכשיו שמענו הרצאות רינג'רים שונים בכל פארק. הראשון היה על שמירה
על בעלי חיים והילדים לא ישכחו את ההמחשה של סנאי קטן מתחנן על חיו לעוגיית
אוריאו. פעם אחרת עשינו הליכה עם רינג'ר נחמד אך מעט צנון יבש. הרצאה שלישית היתה
על אסטרונומיה שהיה ממש מעורר השראה ועכשיו המרוץ לחיו של הצב מול הארנב שהמחיש את
המהמורות שעוברות בדרכו.
אם לא היו מחייבים אותנו, לקבלת תאג, כנראה לא היינו הולכים לתכניות הללו. אבל
התכניות ממש מעניינות והילדים נחשפים לאנשים ומידע שלא היו מקבלים בשום מקום אחר.
חוויה
19.9
היום היה מוקדש למסלול מיוחד במינו בבשם the Narrows. מסלול ברובו בתוך מים ולפני שיצאנו התריאו
שהמים קרים ועמוקים והמסלול מאתגר והקיצור, הפחידו נורא. מוכרים בכל פינה מקלות
הליכה, נעלים וגרבים למים ואף חליפות....
המסלול עצמו אכן 8 מייל, אך החלטנו ללכת כמה שבא לנו ולחזור כי זה
אמור להיות גולת הכותרת של פארק Zion. ארזנו אוכל בשקיות אטומות, הפעם פירות, מקלות גבינה ופרה מיובשת,
לא יכולה לחשוב על לחם רטוב....אספנו מקלות בדרך, ויצאנו לדרך.
המסלול מתחיל בהליכה קלילה מתובל בסנאי מזדמן,
ואחרי כקילומטר וקצת
ירדנו למים. אכן ההמים קרים, אך לא נורא...התחלנו ללכת במים, כולם באומץ ובעוז, כל
המטיילים מסתכלים על מעיין וזורקים הערות עידוד ופליאה ((You go girl, you rock! על כמה שהיא הולכת יפה במים ומסלול מאתגר כל כך.
אחרי כ 2 קילומטר של הליכה במים גועשים מדי פעם, עמוקים מידי פעם –
התחיל באמת להיות קר.
חיפשנו מקומות של שמש להתחמם, ואחרי הליכה בין צוקים מרהיבים
ביופיים, כמו קירות גבוהים בצבעים שונים החל משחור ועד זהב, הרוב בצל. הגענו
לנקודת שבירה וחזרנו על פעמינו. אם זה היה תלוי בהורים, היינו ממשיכים עד הסוף. זה
היה אחד המסלולים הכי מרשימים שעשינו. נאלץ לחזור בעתיד. אולי טיול זוגות?
התלבטנו אם לאכול בקרוואן או במסעדה, אז מעיין אמרה שרוצה מסעדה
ומבטיחה לא להקיא הפעם.
אז החלטנו לאכול במסעדה היום - The spotted Dog – בעיירה הקרובה Springdale, בה אכלנו לשובע,
אחרי מסלול ארוך עם ארוחה סמלית – היה רעב מאד גדול, מיד אחרי ניצלנו את
הציוויליזציה לפירוקי אסלה מרשימים, ואז הבנים יכלו לההתחיל את הארוחה מחדש.
מדורה ותה – משחק איזו חיה אתה?
ולמיטה, עייפים אך מרוצים. מחר עוזבים את Zion ונוסעים ל Lake powell
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה