11.9
קמנו במואב, יצאנו לכיוון Canyonland national
park לחוות את הנופים המרהיבים אך בעיקר לקבל את התג
של פקח צעיר. ככל שאנחנו מדרימים כך הפקחים יותר רציניים. ישב איתנו דף דף ואפילו
קרא את השיר האקו (שיר 5 שורות במקור שיטת שירה יפנית) של יונתן ותומר שהיה אחד
מהמשימות.
action
active motion
rafting, hiking, sports
rises my adrenalin level
fast and furious
קבלנו תאגים, מלאנו מים, נסענו למוזאון היחיד מסוגו לטביעות רגלים של
דינוזאורים.
מסתבר שמצאו הרבה שלדים וטביעות רגלי דינוזאורים בסביבה ולפני חודשיים
פתחו את המוזאון הזה, אז הכל היה חדש דנדש וממש מדליק (לאוהבי דינוזאורים, ובמשפחה
הזו, גם אם לא אהבת, למדת לאהוב). אז היה מסלול עם עשרות דינוזאורים וטביעות
רגליהם, היו 2 תחנות שאפשר לחפור ולמצוא שלד של דינוזאור –
יונתן היה מבלה שם את
כל היום אם לא היינו מושכים אותו משם, היה חם בטירוף....
3 שעות עם הפסקת וולמארט בדרך, עוף בגריל (שנהפך לארוחה מאד טעימה
ומאד כלכלית) וסרט מכוניות
והגענו לעת ערב לברייס...
לרוע מזלינו או למזלינו, לא נשארו מקמות פנויים האתרי הקראונים
הפשוטים שאנחנו רגילים אליהם. אז נאלצנו להעלות רמה ולהכנס לאתר קצת יותר יוקרתי
ולכן, מלבד מים וחשמל, מקלחות וכביסה, היה בריכה וג'קוזי....אז חילצנו את עצמותינו
ונכנסנו למים החמים וסיימנו יום לא פשוט עם שמחה בגוף והלב.
12.9
התחלנו את הבוקר במרכז המבקרים של Bryce national
park. שוב לקחנו חוברות פקח צעיר, מפה ומסלולים, מים
ויצאנו לדרך. נסענו בShuttle ל Sunset
point, שם הלכנו קצת לאורך הקצה של הקניון וירדנו
במסלול שנקרא Queens garden loop והארכנו את מסלולינו עם הוספה של חלק מה Navaho
loop trail, סהכ מרובע ושליש. איך שהגענו לקניון תומר אומר
– אוי ואווי, מה קרה? נשאל, כל כך יפה, איך אצייר את זה?
תומר צייר ציור לכל פארק לאומי שמשקף את יופיו והכל יכנס ללופה של
הטיול...כן, יהיה גם לופה....
ירדנו לתוך הקניון ונגלה לעינינו מחזה מטורף של צריכים, עמודים
שנקראים Hoodoo. מליוני Hoodoos בטירוף!, נכנסים ויוצאים מהארמונות חול צבעוניים אדומים, ורודים,
צהובים יופי כזה לא ראינו מעולם. שוב הוכרז המסלול בתור המסלול הכי יפה שאי פעם
עשינו.
למרות זאת בהתחלה אייל רטן נורא אמר שנמאס לו מהמדבר, רוצה לחזור
לקנדה להרים והקור, גם תומר בפרצי שבירה שנמאס לו מלטייל כל הזמן, משעמם וכו וכו.
טיילנו כמה שעות בתוך הקניון הקסום, אכלנו צהרים מסורתיים של סנדביצ'ים כבקשתך,
כמה הפסקות אוראו ובסוף כולם היו בכזה הי, ששכחו מהקושי. קינחנו בגלידה ויניב נפתר
מכל הכסף הקטן שלנו למטרה נעלה זו.
כשאמרנו שהולכים למסלול קטן לנחל להתרחץ, לא היו תלונות.
בדרך למסלול הבא החלטנו להכין סושי ולאכול אותו בנחל, כולם מרוגשים
מהרעיון המופלא, באנו למקרר וראינו שחלק מהקניות אתמול בוולמארטס – נעלמו. הסלמון
והשרימפ לא הגיעו למקרר...וכן יניב החליט להתפרע עם צלעות וגם זה נעלם. מעבר לכך
שהסוגיה היתה תמוהה ולא הבנו איך זה קרה, והאכזבה שהסושי יהיה צמחוני בלבד היה
קורע לבבות. על מנת למזער את הנזק נכנסנו למכולת הקרובה היחידה באיזור וכששאלתי אם
יש סלמון או שרימפ, הסתכלה עלי המוכרת במבט לא ברור, כנראה זו היתה שאלה לא נפוצה
באיזור. נשארנו עם הצמחוני, גלגלנו בעוז בכניסה למסלול. נכנסנו למסלול בהתרגשות
ושמחה, כן השמחה מעט חזרה ללבבות הילדים למרות המחסור בסלמון. מצאנו פינה שקטה
והתחלנו לחתוך ולנשנש סושי בשמחה.
המים היו קרים לרחצה, אך נעימים לשכשוך רגלים...
חזרנו לאתר הקראוונים במטרה ברורה – בריכה וג'קוזי.
כי הזמן דוחק, ב
20:00 יש הרצאה על אסטרונומיה וצפיה בכוכבים בטלסקופים של השמורה. מסתבר שיש מושג
שנקרא Dark ranger. אלה פקחי לילה ששומרים על חיי הלילה ואסטרונומיה הוא אחד
מהנושאים שנוגעים בהם. היתה הרצאה מאד מעניינת. ההרצאה היתה על הסטוריה של האסטרונומיה,
דמויות משמעותיות, טלסקופים וכוכבי לכת. בעיקר כמה אנחנו קטנים בגודל ובפרק הזמן
הזה מול העוצמה של היקום. מרתק.
למרות שמעיין נרדמה, הבנים
היו משולהבים והפקח העביר את זה מאד מעניין – אחר כך ירדנו לתחנת מידע שם עמדו
הטלסקופים, בו ראו הילדים את שבתאי, צבירי כוכבים, אנדרומדה ועוד.
כיוון שבאמפיתאטרון לא היה חניה לרכבים גדולים, חנינו למטה ובדרך הלוך
הלכנו יחד כי היה אור, בחזור, כמו ישראלים
טובים, אמרנו שיניב יתפוס טרמפ עם משהו ויביא את הרכב ויאסוף אותנו. האמריקאים
מסתבר שאינם ישראלים (הגיע הזמן שנלמד את זה, לא?) עמדנו בצומת דקות ארוכות ואף
רכב לא עצר. בסוף משפחה מוזרה וחביבה שלא היה לה מקום כלל עצרה, האם נדחקה בין הילדים
ויניב נסע איתם. אני ו4 ילדים עמדנו בצומת חשוכה כאשר אין ספור מכוניות עוברות על
ידינו ואף אחד לא טרח לעצור או לשאול אם הכל בסדר...בישראל זה לא היה קורה. עוד
שעור ביתרונות וחסרונות של עמינו.
13.9
קמנו בבוקר ערב חג בישראל, חיכינו לתזמן עם ארוחות החג של המשפחה, כשאתם
(המשפחה) אכלתם ארוחה חמה, אנחנו פינטזנו על קובה ואורז אדום, ואכלנו יוגורט עם
פרות יער וגרנולה.
ויצאנו לטראק ששוה לשני מרובעים – 8 קילומטר בערך בשם Pickaboo. מסלול יפיפה עם
עליות וירידות מרובות (ולא הגיוניות...)
בין הHoodoo -
עמודים וצריחים בצבעים ורודים, צהובים, חומים ולבנים. דומה לארמונות חול ענקיים
צבעוניים.
הפסקות האוריאו היו מרובות מהרגיל, מעיין החליטה שנורי, אצה של סושי,
עדיף מעוגיה ואת זה נשנשה בכל הזדמנות למבטם המשתהה של עוברים ושבים....
עשינו הפסקת צהריים באחד הואדיות והמשכנו בדרכינו. פגשנו פחות תיירים
היום (מסלול פחות מתוייר בשל אורכו) אך יותר פרדות וסוסים.
הגענו לקראוון, התייבשנו ונחנו עם שוקו חם, צ'אי וסיימנו את החוברות פקח צעיר שלנו. באחד מהתרגילים של פקח צעיר של יונתן ותומר הם היו צריכים לחשב את כמות הפחמן שהם מייצרים בשנה וכמה עצים יאזנו אותם. הם נכנסו לזה כל כך שזה לקח כשעתיים של צחוקים סביב מה אוכלים, כמה נוסעים מיחזור וכד. הם גילו שיונתן צריך 297 עצים ותומר 257 עצים כל חודש על מנת לאזן את כמות האנרגיה שהם צורכים.. יאללה לעבודה!
קבלנו את הפקחים הצעירים ה – 6 שלנו! ונסענו לאתר קראוונים לאכול
ארוחת חג – סטקים, סלט ומרק עם קוסקוס
ואיך שסיימנו לאכול, התחיל הגשם הגדול שבגללו או בזכותו, דחינו את פארק Zion ונעשה נסיעה מחר ללאס וגאס עד שיעבור זעם....מחר 11:00 אנחנו בגראנד פרי בתחרות מכוניות מרוץ....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה