יום ראשון, 4 באוקטובר 2015

orlando

29.9-5.10 אורלנדו – התחנה האחרונה במסע....
הפרק האחרון במסע בעל אופי שונה בתכלית מכל החלקים האחרים שלו. נפרדנו מהקראוון וחיי הנוודות בין הפארקים הלאומיים וטסנו למלון בתוך דיסניוורלד ועברנו בין 4 פארקי שעשועים. ממש לא -   Same same but different כפי שאומרים ההודים. very very different!!!
הטיסה לאורלנדו היתה מעניינת ושונה כי,
א.      אנחנו רגילים לטיסות של 4 – 5 שעות למדינות אחרות ולא להישאר באותה מדינה. "אימא, עדין אין ים למטה!"
ב.      רגילים לסרט אחד לפחות, או מסך לבהות בו, או לפחות, כפי שיונתן אומר: "תמונה, מסך, משהו שיגיד לנו איפה אנחנו על המפה.."
ג.       ואוכל...רגילים למגש עם צלחות הפלסטיק הקטנות מידי ומשהו חם ונטול טעם בנייר אלומיניום לוהט. או לפחות בוטנים, ביגלה.... - "איפה המגש עם הדוגמיות"?
אך לא, מסתבר שאין את כל התנאים שאנו התרגלנו אליהם כל השנים ומצאנו את עצמינו בטיסה בלי כל מידע שיאמר איפה אנחנו, ומתי מגיעים, נטולי אוכל וכל עיניין...אז קראנו ושיחקנו ודימינו מה נאכל כשנגיע. משחק נהדר....
ירד גשם בזמן הטיסה ותומר נחרד. פחד שכל החופשה תיהרס כי יהיה קר ורטוב. ניסיתי להסביר לו שאין ממש דבר כזה קר בפלורידה ומזג אויר טרופי – חם ורטוב. כיוון ששכח את תאילנד, מעולם לא פגש מזג אויר כזה וממש לא הצליח להבין.
ירדנו מהמטוס, אספנו תיקים ומזוודות וירדנו לדיסני אקספרס.
איך שיצאנו החוצה קבלנו גל חום ולחות כזה – ירד האסימון....
עלינו על אוטובוס עם מיקימאוס בכל פינה, כוכבים על הכיסאות ונהג שמח ומלבב שהודיע לנו שעכשיו החופשה החלה וברוכים הבאים למקום הכי שמח בעולם.
הגענו למלון וההתרגשות לא פסקה לרגע, כל פינה עוררה עוד ועוד התלהבות, העייפות והרעב נעלמו כשראינו את הלובי המטורף של כל הציורים,
קיבלנו צמידים שהם הכרטיס שלנו לדיסני, אוכל, חנויות, מפתח לחדר - בקיצור לא צריך כלום, רק צמיד....

יצאנו לכיוון בנייני החדרים, ובדרך שלנו פגשנו סוף סוף את השלט -
 

המכוניות השונות מהסרט.
 
והמלון - 
 
מייטור היה הרכב בכניסה לבניין שלנו
 והוא הכי מוצלח מכולם.
 כל פינה מאורגנת ומדוייקת, הכל נראה כל כך מחושב ונקי ויצירתי ומגניב. נראה לי ממש כיף לעבוד בצוות היצירה והחשיבה של האתר הזה. כל החלומות שלהם מתגשמים.
החדר שלנו:
לפני -
 אחרי -
 

 הרעב גבר על ההתלהבות וירדנו לאכול, לעשות סיבוב התמצאות ולקפוץ לבריכה.
מחר למיטה כי יש יום עבודה משמעותי לפנינו.
  
 
 
 
30.9
Disney Hollywood studios
 הוחלט לקום כדי להיות שם כמה שיותר מוקדם ולהימנע מעומם.
9:00 התייצבנו באתר 9:01 הינו הראשונים להיכנס ל great movie ride. דרך נהדרת להתחיל את היום, ולהכנס לאוירת הסרטים.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משם עברנו ממתקן למתקן, אחרי שהבנו איך ה Fast pass עובד, יניב הפך את זה למבצע צבאי ממש של דיוק ומזעור זמנים נטולי אירועים, מצאנו את עצמינו עסוקים מאד כל היום.
והלהיט היה שיש מה שנקרא העברת ילדים child swap. אם יש ילד שאינו יכול להיכנס למתקן בגלל גובה (מעיין) יש סידור כזה שהורה אחד עולה ואחד נשאר, וזה שנישאר מקבל כרטיס כניסה מהירה עם עוד 2   - 3 מלווים. אז יניב היה עולה עם הבנים ואני הייתי נשארת עם מעיין, ואז כשהגיע תורי, שוב הבנים היו מצטרפים ומקבלים רכיבה חוזרת שווה. נוצל היטב.
המתקנים המוצלחים של היום היו:  – Aerosmith music ride – נסיעה מטורפת בלימוזינה ברחובות לוס אנג'לס למוזיקה של ארוסמית
 
קליעה למטרה בחדר של אנדי מצעצוע של סיפור
 
 

 הופעת פעלולים מיוחדים אצל אינדיאנה ג'ונס
וכולנו תמכנו במעיין בהופעה של אנה ואלסה בממלכת הקרח.
אפילו הורידו עלינו שלג
 חוץ מזה הינו בהופעה של חבובות, פעלולי מכוניות ואופנועים, אכלנו ב , Pizza planet
, space tours
ועוד
הופעת זיקוקים של מיקי בסוף:
,
 
1.10
דיסניווארלד
כאן יש נגיעות סנטימנטליות אצלי, כי זו אמנם הפעם הראשונה באורלנדו, אבל הפעם הרביעית בדיסני. אז יש כאן רגעים רגישים בחוויה הכללית שלא תמיד הבינו את דמעות ההתרגשות וקריאות ההתלהבות (המוגזמות בעיני הטינאג'ר שלי, שיתמודד...). פעם ראשונה שהייתי פה נראתי בערך ככה:
כאן אנחנו מרוגשים שמחים ורעננים, חכו לסוף וראו את ההבדלים.
 
פה התחלנו מוקדם מהרגיל כי נגמרו כל ה Fast pass השוים לילה קודם כשיניב פיצח את המטריקס שניקרא דיסני. קבע לנו מתקנים בסדר מסוים בהתאם לזמנים, הגיון, חום, עומס אנשים, תנועת הכוכבים וכיוון הרוח ו/או השמש ועוד מידע שלא שיתף איתנו.
הלהיטים היו:
פיטר פאן – מקסים וכיף, עפים מעל לונדון וארץ לעולם לא - בסירת פירטים
Space mountain
בעולם המחר
 הבנים הלכו פעמיים,
 
Splash Mountain
היה להיט גדול גם לפני 25 שנה, (מעיין מאד אהבה את הסיפור שקבלנו מתנה מהפארק להיכנס שוב בלי תור למתקן הזה כי תפסנו ונדליסטים)
מכרות היהלומים של הגמדים של שילגיה – עשינו פעמיים כולנו
נסיעת רכבת שיוצאת משליטה
pirates of the Carrabian
 הם אפילו לקחו שבויים
 
הבית המכושף - שהוכרז על הפתעת היום
מעיין ויעל פעמיים היו בצנצנת דבש ב hundred acre woods
 
 

ופעמיים בכוסות התה של הכובען המטורף
חוץ מזה היה:
  it’s a small world,
 לעוף על שטיח מעוף, להטיס חללית
 
 

אכלנו פיצה אצל פינוקיו
שיט בגונגלים -
אייל נסע ברכב מרוץ, לא כל כך מהיר לדעתו
יריות ליזרים בכוכב של באז
דיגמנו את כל השירותים האפשריים בפארק, וגילינו ששירותים בתוך הטירה של רפונזל הם היפים ביותר
 
 
אפילו ראינו הופעה של כל הנסיכות והנסיכים
היום נגמר כשגילנו שבערב יש מסיבת ליל כל הקדושים,
הפארק התחיל להתמלא באנשים מחופשים (ממש משקיעים האמריקאים בעיניין) וכל הפארק שינה את אופיו.
אנחנו הינו גמורים בטירוף, אז חתכנו הביתה
(פה אנחנו עייפים ומרוטים, אז הרחקנו כדי שלא יראו את הפרטים :-))
 
2-3.10
היומיים הבאים הוקדשו ליוניברסל סטודיו. כיוון שהיומיים היו מסע של ריגושים והפתעות, אסכם הכל יחד בקצרה.
 
בדרך לקח אותנו נהג טוניסאי שיניב התחבר איתו במסעותיו ברחבי דיסני לקנייית כרטיסים ליוניברסל לפני יומיים. השיחה היתה מעניינת וקולחת. מסתבר שבתוניס יש חוק חינוך חובה ורמת ההשכלה שם יחסית גבוהה לעולם הערבי, והבחור הזה ספציפי היה מעניין במיוחד. אז ישבנו דקות ארוכות לפני צאתינו לפארק והמעבר מהמצב של העולם הערבי ליוניברסל היה חד ולא טבעי.
בפארק:
מעיין זכתה להנות מ - סרט 4 מימדים של שרק, הוריקאן בטויסטר, איטי פעמיים (המתקן שמעיין הכי אהבה משום מה...), רכבת הרים של וודיוודפקר, וסיפור מאד רטוב של גורג הסקרן, עולם דר זוס.
הבנים הוסיפו את: רובוטריקים, מומיות, גברים בשחור, ספרידרמן, טרמינטור, פארק היורה ומסע רטוב מאד של פופאי, ועוד מגלשה שלא הכרנו אבל היתה רטובה ומפחידה - כמו שהם אוהבים.
מתובל בהופעה של האחים בלוז והופעה של זמרת בדיאגון אלי ומקהלת צפרדעים וריקוד של קוסמים.
  פגשנו את המדען מחזרה לעתיד:
 שרק:
 ותומר אימץ כלב אנרגטי במיוחד

 
 
 
פארק היורה:

 
היינו כמה מתקנים בפארק היורה שבתוכו היה לטוס על דינוזאור מעופף – מעיין עשתה את זה פעמיים ורק רצתה עוד. ושיט בנהר כאשר הדינוזאורים משתלטים על הפארק והסירה עוברת תהפוכות מלחיצות.
אחר כך היו כמה מגלשות רטובות במיוחד: שיט במים עם מגלשה מאד גבוהה והבנים היו במשהו שקשור לפופאי וחזרו רטובים לגמרי. אחרי זה הלכו למייבשי אדם כי התחיל להיות קר ולא נעים.

 
עולם הארי פוטר:
כיוון שהארי פוטר היה מחולק על היומיים, והוא היה מרשים באופן יוצא מן הכל, לאוהבי הג'אנר וגם ללא, אציג את הסיפור כולו פה: יש 2 מתקנים מאד שווים, הכל עם תלת מימד (או כמו שאייל אומר - קלת מימד) - הבריחה מגרינגוטס - אנחנו נכנסים לתוך הכספת של גרינגוטס ונתקלים בכל הגיבורים, דרקון עצבני ועוד,
אכלנו צהריים ב Leeking cauldron
ושתינו אין ספור Butter beer & Pumpkin juice
 
הכניסה לדיאגון אלי:
 

 
וסיבוב מטורף בתוך הוגוורטס. אין תמונות משם, רק חויות עמוקות של - "איזה כיף היה, בואו נעשה את זה שוב!!!"
אבל כן יש תמונות של -
אוטונוס הלילה:
רציף 93/4




הכניסה לרציף - (זה לא מטורף???)
 
האופנוע של הגריד -
 
חנות השרביטים של אוליבנדרס:
אפשר היה לקנות שם שרביטים עם צ'יפ מיוחד והיו נקודות בכל דיאגון אלי והוגסמיד עם הנחיות לעשיית כישופים עם המילה והתנועה המסויימת וכל מיני קסמים היו קורים...מטורף!
כיוון שיש לנו שרביט בבית ולא ראינו צורך בקנות הפעם, החלטנו שאנחנו יכולים לעשות קסמים ללא שרביט. אז אייל ומעיין ניסו את כוחם בקסם לבד. לפעמים הצליחו! (כשמשהו עם שרביט אמיתי היה מאחוריהם ולא שמו לב)


 

 
הופעת רחוב על 3 אוצרות המוות
 
הוגסמיד - וכפי שמעיין אומרת, המקום בשלג כשחם...
 קנינו ושתינו Butter beer ן Pumpin juice
 
 

פונדק ראש החזיר:


 
 קנינו צפרדעי שוקולד, יתושי פאדג', סוכריות מתפוצצות וסוכריות של ברטי בוטס בכל הצבעים ב Honey dukes :
 
 
 הוגוורטס:
 

 

לקינוח ד"ר סוס:
3 פעמיים את המתקן של הסיפור חתול תעלול, פעמיים דגים מעופפים מ one fish, two fish, red fish, blue fish וסיבוב אחד על קרוסלה.

 
 

המנצחים ליום הראשון: רובוטריקים והארי פוטר אין ספק בכלל
המנצחים ליום שני: ספיידרמן ופארק היורה
למעיין המתקן המנצח היה לעוף עם הדינוזאור המעופף (זה פחות או יותר הכי אקסטרים שיכלה לעשות) היא כל כך אהבה את זה שבקשה שוב, אבל הצביעה לכיוון הרכבת הרים של לעוף על היפוגריף. ורק כשהתישבנו על הרכבת של ההפיגריף היא אמרה שלא לזה התכוונה. אז היא עשתה את ההיפוגריף פעמיים וכל כך התבאסה שזה לא הדינוזאור המעופף שיצאה שבורת לב מהפארק. (לא חזרנו לשם כי היתה המתנה מאד ארוכה ואנחנו כבר קרסנו).

 
  עייפים ומרוצים יצאנו מהפארק ולקחנו מונית לארוחת הערב האחרונה שלנו בטיול. התחלנו מסורת. זה התחיל מסיפורי יניב ממסעותיו בארהב ואהבתו ל Ribs מטוני רומה, המשיך לארוחת הפרידה ממשפחת קליר בבאנף ב – טוני רומה, עבר ללאס וגאס ששם היינו חייבים – טוני רומה (ושם הוכרזה המסעדה רשמית בתור המסעדה שמעיין הקיאה בה) וחתמנו את זה כאן באורלנדו כאשר הוזמנו 6 מנות Ribs. ולא, זו לא הייתה יעל שאכלה את המנה השישית. מעיין הזמינה 2 מנות ילדים.....

עכשיו אורזים, ישנים, קמים, טסים.....
 

 הפוסט הבא יהיה פוסט הסיכום

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה